אדם חלם לילה אחד שהוא הולך לאורך החוף יחד עם אביו. בעומק השמיים הבחין האדם בהבהובים של אירועים מחייו. בכל אירוע כזה, התבונן האדם וראה שני זוגות של עקבות כפות רגליים בחול. אחד שהיה שייך לו ואחד שהיה של אביו.

כאשר האירוע האחרון הבהב לפניו, הוא הסתכל לאחור על עקבות הרגליים בחול. הוא ראה שפעמים רבות לאורך השביל, היה רק זוג אחד של עקבות. הוא ראה שזה קרה דווקא ברגעים הכי עצובים וקשים של חייו.

הדבר הטריד אותו מאוד והוא שאל: "אבא, אתה אמרת שכשאחליט ללכת אחריך, אתה תלך עמי כל הדרך. אבל ראיתי שברגעים הקשים של חיי, יש רק זוג עקבות אחד. אני לא מבין למה דווקא כשהייתי זקוק לך יותר מכול, עזבת אותי". והאב ענה: "בני היקר, אני אוהב אותך ולעולם לא אעזוב אותך. דע לך שבימי הניסיון והסבל, כשראית רק זוג אחד של עקבות, היו אלה צעדיי, נשאתי אותך על כפיי…".

אני מאמינה שזוהי זכות אשר לצידה חובה גדולה לעסוק בעיקר-

העבודה עם ילדכם הנפלאים שהם המשאב החשוב ביותר שיש לנו היא אתגר שאנו נענים לו ברצינות וברצון.

סיגל סירק,

מנהלת הקמפוס למחוננים ומצוינות ברעננה לתלמידים מחוננים ומצטיינים